פסק-דין בתיק עפ"א 77/08

1.         ביום 01/06/07 קשר המערער קשר יחד עם אחרים, לגנוב טרקטור השייך לקיבוץ הזורע, ואשר הוחזק בשטח חקלאי מגודר; לשם מימוש הקשר הגיעו המערער ושותפיו למקום, פרצו את שער הכניסה לשטח המגודר וניסו לגנוב את הטרקטור, אך בשל אמצעי מיגון שהיו מותקנים בו, לא עלה הדבר בידם. המערער ושותפיו לא אמרו נואש, ולא יצאו בידיים ריקות. הם פירקו מרסס שהיה רתום לטרקטור וכן מפוח ששוויו 40,000 ש"ח שהוחזק בסמיכות מקום, העמיסו אותם על הרכב עימו הגיעו וגנבו אותם.

המערער נשאר במקום בעמדת תצפית, ומאוחר יותר הגיע אחד משותפיו כדי לאסוף אותו, ויחד עימו, גנבו מהשטח מזלג אחורי של טרקטור, שתי חביות סולר וחבית נפט.

המפוח נתפס מאוחר יותר ע"י המשטרה, לאחר שנעשה ניסיון למוכרו, והושב לבעליו.

2.         המערער הודה בכל זאת בבית המשפט קמא, הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת חלקים מרכב וניסיון לגנוב רכב, ונדון ל - 9 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך של 2,500 ש"ח.

            הודאת המערער באה בעקבות הסדר טיעון, אשר במסגרתו הסכימה המשיבה להגביל טיעוניה ל - 14 חודשי מאסר בפועל, בעוד המערער רשאי היה לטעון באורח חופשי לעניין העונש.

3.         על גזר הדין הוגש הערעור שבפנינו, במסגרתו מלין המערער על חומרת העונשים שהוטלו עליו, בפרט תקופת המאסר, וטוען כי בית המשפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, לא התחשב בנסיבותיו האישיות, בהודאתו, ובאמור בתסקיר שרות המבחן.

ב"כ המערער הפנה למצבו הרפואי של המערער, לטראומה שחווה במהלך שרותו הצבאי, וביקש להטיל עליו עונשים צופי פני העתיד.

4.         ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור ולהותיר את גזר הדין של בית המשפט קמא על כנו. לטענתה, בית המשפט קמא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, כפי שנעשה גם בהליך קודם שבו הסתפק בית המשפט בעונש של 6 חודשי עבודות שירות, מתוך הנחה שמדובר במעידה חד פעמית. למרות זאת, זמן קצר לאחר מכן, שב המערער לבצע עבירות פליליות חמורות.

5.         לאחר ששקלנו בכובד ראש טיעוני הצדדים, הגענו לכלל דעה, כי דין הערעור להדחות.

העונש שהוטל על המערער, בשים לב לעבירות שביצע, ולנסיבות ביצוען, איננו חמור כלל, ואף מקל עימו, ביחס למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות רכוש, ובגניבות חקלאיות בפרט.

6.         כבר חזרנו והדגשנו לא פעם, כי תופעה זו של גניבת כלים וציוד חקלאיים, הגורמת נזק כבד לפרנסתם של החקלאים, הפכה למכת מדינה, דווקא משום הקלות הבלתי נסבלת שבביצוע העבירות והקושי הרב לתפוס את מבצעיהן, ובית המשפט נדרש להכביד ידו על עבריינים מסוג זה.

7.         לולא נסיבותיו האישיות של המערער, גילו הצעיר, מצבו הרפואי, עברו הצבאי, הודאתו ומצבו המשפחתי, היה עונשו צריך להיות חמור פי כמה, וזאת בייחוד כאשר לוקחים בחשבון את עברו הפלילי.

8.         למערער אמנם שתי הרשעות בלבד בעברו, אך מהן ניתן להסיק, כי נדרשת ענישה מחמירה בכדי להרתיעו ולמנוע הישנות העבירות.

המערער הורשע בעבר בעבירות של גניבה, קשירת קשר לעוון והחזקת נכס חשוד כגנוב.

ביום 14/03/06 נגזר דינו בגין עבירות אלימות חמורות (פ' 1097/05, מחוזי נצרת), ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל, אשר הומרו בעבודות שירות. על קולת גזר הדין הוגש ערעור מטעם המדינה, ובע.פ. 4418/06, דחה בית המשפט העליון את הערעור, לאחר התלבטות, מתוך התחשבות בכך שמדובר באדם נורמטיבי, אשר נפצע במהלך שרותו הצבאי, וזכה לשבחים על תפקודו בצבא. בית המשפט העליון שוכנע, כי מדובר במעידה חד פעמית שאיננה מאפיינת את התנהגותו של המערער.

פסק דינו של בית המשפט העליון ניתן ביום 20/11/06, ובסיומו הורה על קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, על מנת לקבוע מועד תחילת ריצוי עבודות השירות. משמע, מתום ריצוי עבודות השירות, הזדמנות לה זכה המערער חרף העבירות הקשות שביצע, מתוך אמונה כי דרכו איננה דרך עבריינית, חלף לו זמן קצר מאוד עד שהמערער מצא דרכו לשטחים חקלאיים של אחרים, במטרה לגנוב מהם, ופעל, יחד עם אחרים בנחישות, להשגת מטרתו.

9.         נסיבות אלו מלמדות, כי לא היה כל מקום להקל עם המערער פעם נוספת ע"י שליחתו לריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות. העונשים שהוטלו עליו בגזר הדין הינם בגדר הסדר הטיעון שהושג עימו, מידתיים, מאוזנים ואף מקלים עימו במידה לא מעטה, ואין כל עילה להקל עימו מעבר לכך.

10.        סוף דבר, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 18/05/08 שעה 10.00, במזכירות בית המשפט כאן.